דלקת רחם בכלבות – פיומטרה:
פיומטרה הינה מצב של זיהום תוך רחמי המתבטא בהצטברות מוגלה בתוך חלל הרחם. זהו מצב חירום משום שהזיהום עלול להתפשט מחוץ לרחם אל מחזור הדם ולהתדרדר במהירות, לפיכך, התערבות ע"י וטרינר צריכה להיות מידית. פיומטרה תתפתח בעיקר בכלבות בוגרות(פחות שכיח בחתולות) מעל גיל 5 כמספר שבועות אחרי שלב הייחום.
בתקופת הייחום שינויים הורמונליים גורמים לצוואר הרחם להיפתח במטרה לקלוט זרע אך במקביל בקטריות מדרכי השתן או מאוכלוסיית החיידקים הטבעית של הנרתיק עלולות לחדור גם הן. בנוסף, עלייה ברמות הפרוגסטרון מעודדת התעבות של דפנות הרחם והצטברות של נוזלי רחם אשר הכרחיים לקליטת עובר אולם אלו גם תנאים נוחים להתפתחות בקטריות שונות. כמו כן, פרוגסטרון מביא לירידה בכמות כדוריות הדם הלבנות באזור הרחם כך שההגנה הטבעית מפני בקטריות נחלשת. סיבה נוספת להיווצרות דלקת רחם היא טיפולים הורמונליים חיצוניים שמשלבים אסטרוגן או פרוגסטרון במטרה להתערב בשלבי הייחום, או כחלק מטיפולי פוריות למיניהם.
קיימים שני סוגים של פיומטרה:
- דלקת רחם פתוחה- המצב הנפוץ יותר ובו צוואר הרחם פתוח, במקרה זה נבחין בהפרשות וגינאליות מוגלתיות אשר מתנקזות מן הרחם.
- דלקת רחם סגורה- צוואר הרחם סגור, ההפרשות אינן יכולות להתנקז והרחם הופך למעין שק עם תוכן מוגלתי. מצב זה מסוכן ביותר שכן הרחם עלול להיקרע תחת העומס ולגרום להתפשטות הזיהום בחלל הבטן. מקרה כזה יכול להחמיר במהירות ולגרום אף למוות.
ממצאים קליניים:
הופעת הסימנים הקליניים יחלו כ 2 עד 8 שבועות לאחר הייחום האחרון או לאחר התערבות הורמונלית חיצונית. סימנים אופייניים הם: הפרשות ואגינליות מוגלתיות (אם צוואר הרחם פתוח), שתיית מים מרובה, השתנה מרובה, חום, חוסר תיאבון, חולשה, והקאות.
אבחנה:
כל מקרה בו נקבה חולה כ2- 8 שבועות לאחר הייחום מראה סימנים של שתן ושתייה מרובים מלווה בהקאות מעלה חשד לפיומטרה, במיוחד אם יש הפרשות ואגינליות מוגלתיות. ההיסטוריה רפואית, בדיקה פיזית, צילומי רנטגן ואולטרסאונד יאשרו את החשדות. בדיקות דם פרטניות (ספירה וכימיה) יראו סימנים של דלקת חריפה ויעזרו בשלילת מחלות אחרות עם תסמינים דומים. רצוי לדגום את ההפרשות בכדי לזהות את החיידק המעורב.
טיפול:
עיקור הוא הדרך היעילה ביותר להתמודד עם דלקות מסוג זה אך ראשית יש לייצב את בעל החיים ע"י מתן עירוי נוזלים ואנטיביוטיקה. במידה ומדובר בנקבה בעלת ערך גנטי רב, ניתן לבדוק אפשרות לטיפול אנטיביוטי (לא במקרים של דלקת רחם סגורה) אך אחוזי ההחלמה נמוכים יותר. בדיקה חוזרת שבועיים לאחר תום הטיפול התרופתי חשובה מאחר ובמקרים בהם ההפרשות לא פסקו לחלוטין יינתן טיפול נוסף בפרוסטגלנדין אשר מסייע בפינוי המוגלה בכך שהוא מעודד התכווצויות ברחם.
לסיכום: מאחר ומדובר בבעיה הורמונלית סוג המניעה הטוב ביותר הוא עיקור שגרתי מוקדם בגיל ההתבגרות והימנעות מטיפולים הורמונליים.
שלכם-ד"ר אוהד טילס מרקוס, וטרינר עד הבית, וטרינר ביקורי בית
אודות המחבר
