כשל כליות כרוני בחתולים-ד"ר אוהד טילס וטרינר ביקור בית קיסריה, וטרינר עד הבית קיסריה, וטרינר נייד קיסריה

כשל כליות כרוני בחתולים

כשל כליות כרוני או "אי ספיקת כליות" נמנה בין המחלות הנפוצות ביותר בקרב חתולים מבוגרים. על פי רוב מדובר בחתולים בני מעל 10 שנים אך לעיתים נכללים גם חתולים צעירים יותר. כשל כליות כרוני הינו מושג רחב הכולל ירידה איטית הדרגתית בתפקוד הכליות לאורך תקופה ארוכה (מספר חודשים), בניגוד לכשל כליות אקוטי אשר מתייחס להתדרדרות מהירה של הכליות בתקופה קצרה.

לכליות תפקידים רבים, מהחשובים שבהם הוא לווסט את מרכיבי הדם, למשל על ידי סילוק רעלים מהדם לשתן, איזון רמת אלקטרוליטים בדם ושמירה על נפח דם תקין (ע"י ויסות כמות הנוזלים בדם). בנוסף, הכליות לוקחות חלק בייצור הורמונים כגון: קלציטריול- אחראי על תחזוקת משק הסידן בגוף או אריתרופויאטין אשר מקדם ייצור כדוריות דם אדומות. כאשר הכליות כושלות משמע שהן אינן מבצעות את תפקידן כראוי וכתוצאה מכך מערכות שונות בגוף יוצאות מאיזון.

סיבות:

לא תמיד קיים הסבר ספציפי למחלה אבל לרוב היא מתפתחת בעקבות תהליך ההזדקנות הטבעי של הגוף. יעילות הכליה פשוט נשחקת עם השנים. גורמי סיכון אפשריים אחרים כוללים: מזון לא ראוי, לחץ דם גבוה, אבנים בכליות או בדרכי השתן, סכרת, דלקות בדרכי השתן ובכליות ומחלות אוטואימוניות למיניהם.

סימנים קליניים:

הנזק לכליות הוא כאמור איטי והדרגתי, לכן, לא יופיעו סימנים מחשידים בשלב הראשוני אך בשלב מתקדם יותר בו חלק נכבד מהכליות נפגם, ניתן יהיה להבחין בהפרשת שתן לעיתים תכופות יותר ובעקבות זאת לצריכה מוגברת של נוזלים. במקביל, תחל ירידה הדרגתית במשקל הגוף ולאחר התדרדרות נוספת החתול יסבול מבחילות, הקאות, כיבים בחלל הפה ולאורך מערכת העיכול המלווים בחוסר תיאבון וחולשה כללית. סיבוכים נוספים עשויים לכלול אנמיה ולחץ דם גבוה.

כיצד מאבחנים כשל כליות כרוני- המטרה היא לבחון את איכות פעילות הכליות והאם קיימות השלכות על מערכות הגוף השונות.

בבדיקה פיזיקלית כללית יכול וטרינר לזהות סימנים של אנמיה, התייבשות, לחץ דם גבוה ומצב גופני כללי ירוד. ע"י מישוש צפוי הווטרינר לחוש בגודל חריג של הכליות או בכאבים באזור זה.

בדיקות מעמיקות יותר יכללו:

• בדיקת דם- יכולה לאשר סימנים של אנמיה, התייבשות, דלקת או חוסר איזון של מינרלים. בנוסף, קיימים בדם סמנים ייחודיים המרמזים על תפקוד לקוי של הכליות כגון עלייה ברמת קריאטינין (creatinine) ושתנן (urea) אשר במצב נורמלי מופרשים ע"י הכליה אל השתן.
• בדיקת SDMA- בדיקה נוספת שמתבצעת בדם. יתרונה ביכולת שלה לזהות פגיעה בכליות בשלבים מוקדמים מאוד של המחלה (בניגוד לשתנן וקריאטינין אשר רמתם בדם עולה רק כאשר 75% מהכליות חדל לתפקד)
• בדיקת שתן- תשמש כאינדיקציה אם הכליות מסוגלות לסנן את הדם כהלכה.
• רנטגן / אולטרה סאונד- בעזרתם ניתן לאבחן שינויים מורפולוגיים של הכליות, אבנים וגידולים.

טיפול:

במרבית המקרים עיקר הטיפול יתמקד בהתמודדות עם הסימנים הקליניים אשר נגרמים עקב ירידה בתפקוד הכליות. עירוי נוזלים ומזון רפואי מתאים מהווים בסיס לשליטה על מרכיבי הדם השונים שיצאו מאיזון. במקביל, ועל פי הצורך יינתנו לחתול תרופות שיאזנו את לחץ דם, יקלו על ההקאות והכיבים במערכת העיכול. במידה והחתול סובל מאנמיה הוא יקבל אריתרופויאטין סינתטי. חשוב להבין שאת הנזק שנגרם לכליות לא ניתן לרפא, אך בהחלט אפשר לעכב את התדרדרותן ולשפר את איכות חיי החתול למשך חודשים ואף שנים.

 

לסיכום:

התמודדות עם כשל כליות כרוני אינה נגמרת בביקור אצל הווטרינר. הטיפול דורש מחויבות מהבעלים לשארית חייו של החתול במתן עירוי נוזלים בבית (פעולה פשוטה שנלמדת בקלות) וכמו כן, הרבה תשומת לב לדיאטה החדשה וביקורים לעיתים תכופות אצל הווטרינר להמשך ניטור מצבו הבריאותי. באופן כללי, לכל חתול מעל גיל 7 מומלץ לעבור בדיקת דם שגרתית אחת לחצי שנה על מנת לאתר סימנים מוקדמים למחלה שכן, שלב אבחון המחלה הוא קריטי ביותר להצלחת הטיפול.

 

שלכם וטרינר במרכז

אבן גבירול 15 תל אביב