הכשת נחש בכלבים וחתולים
בישראל קיימים 41 מיני נחשים מתוכם 8 מיני נחשים ארסיים. נחש הצפע הוא הנפוץ ביותר כך שמרבית ההכשות בישראל נגרמות ע"י צפעים בעיקר בין החודשים מרץ עד אוקטובר בהם הנחשים פעילים.
תאור צפע מצוי: ראש משולש ועליו סימן V ופס מזוגזג לאורך כל חלקו העליון. הנחש הנפוץ והמסוכן בארץ.
סימנים אופייניים לאחר הכשת נחש:
חומרת הסימנים הקליניים תלויה מאוד בכמות הארס שהוזרקה, סוג הארס וריכוזו (בתחילת העונה הריכוז בשיאו). כמו כן, גם למין הקורבן, רגישותו ולגודלו יש חשיבות רבה- ככל שהפרט קטן יותר אחוזי התמותה גבוהים יותר. לעומת זאת, חשוב לציין שלגודל הנחש יש חשיבות מעטה וגם הקטן שביניהם יכול לגרום לנזקים קשים ואף למוות.
- נפיחות באזור ההכשה, דימומים, וכאב מקומי הם התסמינים הראשונים לאחר ההקשה (לא תמיד ניתן לראות את סימני חדירת הניבים לעור)
- הנפיחות תגדל בהדרגתיות ולאחר מספר שעות תיווצר בצקת מרשימה. בהכשות ראש ישנה סכנה שהבצקת תחסום את דרכי הנשימה.
- בשלבים מתקדמים יותר יופיעו סימנים של פגיעה מערכתית כגון הפרעות בקצב הלב, ירידה ניכרת בלחץ הדם ונשימה מואצת. היעדר טיפול רפואי מהיר יביא לאיבוד הכרה ובמקרים חמורים למוות.
מרבית ההכשות מתרחשות בעיקר באזור הראש בגלל סקרנותם ונטייתם של בעלי החיים להריח מקרוב את הייצור המוזר שמזדחל מולם. הכשות בגפיים נפוצות פחות אך ההשלכות במקרים אלו חמורות יותר מאחר ואזור זה עשיר בכלי דם והארס מתפשט במהירות רבה יותר.
ככלל, ככל שהדם זורם מהר יותר כך הארס מתפשט מהר יותר, לכן, חשוב לא להלחיץ את בעל החיים לאחר ההכשה ולשמור על קור רוח עד שיקבל טיפול רפואי. בנוסף, בעלי חיים אינם מייחסים חשיבות רבה למאורע ולעיתים מלבד כאב באזור הנשיכה הם עלולים לשדר "עסקים כרגיל", אך אין לטעות, מדובר במקרה חירום שדורש טיפול במהירות האפשרית.
מספר נקודות חשובות:
- לא לנסות להרוג את הנחש או לתפוס אותו. מעבר לסכנה הטמונה בכך, מעל ל 90% ממקרי ההכשות הם מצפעים והטיפול ברובו דומה גם כאשר מדובר במין שונה. במידה ומתאפשר אפשר לנסות לצלם ממרחק בטוח או לרשום את מאפייניו החיצוניים.
- לא לחסום את הדם בשום דרך.
- לא לנסות למצוץ את הארס.
- לא לשים קרח על אזור ההכשה אך אפשר לצנן את האזור עם מים קרים.
- במקרה של הכשה בפנים יש להוריד את הקולר מחשש לחנק.
הטיפול בהכשות נחש:
בניגוד לדעה הרווחת נוגדן לארס ניתן רק במקרים חמורים כיוון שראשית לא ניתן להשיגו בקלות, ושנית, הוא יקר מאוד ולכן כאשר הוא זמין הוא נשמר למקרים קשים. מעבר לכך, עם טיפול אפקטיבי אחוזי התמותה נמוכים מאוד גם בלי הנוגדן. הטיפול מבוסס בעיקרו בתמיכה ומניעת סיבוכים:
- מתן עירוי נוזלים בכדי להשיב את לחץ דם לערכיו התקינים.
- אנטיביוטיקה במטרה למנוע זיהומים משניים.
- משככי כאבים, אנטי-היסטמינים וסטרואידים בכדי להקל על התסמינים.
- פלסמה תינתן במצבים בהם מערכת הקרישה בדם מפסיקה לתפקד.
בעקבות הסיבוכים האפשריים והעובדה שהארס ממשיך להתפשט גם במשך הטיפול מומלץ להשאיר את בעל החיים לאשפוז ל24 שעות לפחות בהם מפקח הווטרינר בקפדנות על כל שינוי במצב הבריאותי.
שלכם-ד"ר אוהד טילס מרקוס
0775077157