סרטן בכלבים וחתולים
כמו ברפואה הומנית, גם ברפואה וטרינרית – עם התקדמות הרפואה והארכת תוחלת החיים רואים יותר ויותר בעלי החיים הסובלים ממחלות הנקשרו לגיל מבוגר ובראשן סרטן. במאמר זה נדון באופן כללי במחלת הסרטן בבעלי חיים, ממה נגרמת, כיצד נאבחן בעלי חיים החשודים כחולים בה, וכיצד ניתן לטפל.
מהי מחלת הסרטן?
מחלת הסרטן היא מחלה גנטית ברמה התאית. התאים המרכיבים את גופנו, ואת גופי בעלי החיים, מתחלקים באופן מתמד. כל חלוקה תאית עלולות להיגרם מוטציות בעת שכפול המטען הגנטי הנמצא בתא. באופן נורמלי, לגוף בעל החיים מנגנון הגנה אשר כשהוא מזהה שהתרחשה מוטציה התא המוטנטי מסולק. גידול, שפיר או סרטני, עלול להתרחש כאשר מתקיימת מוטציה באזור הגנטי האחראי למנגנון החלוקה עצמו – ולכן התאים יתחלקו ללא ביקורת ויצרו מסה. גידול שפיר הינו גידול מוגדר אשר אינו חודר לרקמות הסמוכות בעוד גידול סרטני, לרוב כזה בו התאים עברו מוטציה נוספת, הינו גידול החודר לרקמות הסמוכות ופוגע בהן (ולכן גם קשה יותר להסרה).
כיצד נאבחן בעל החיים החשוד כחולה בסרטן?
ישנם גידולים סרטניים רבים, מסוגים שונים. חלקם עוריים או נראים חיצונית – מה שיכול להקל על האבחנה, חלקם יורגשו רק בבדיקה פיסיקאלית של וטרינר (לדוגמא מסה בחלל הבטן), וחלקם לא יורגשו כלל (לדוג׳ סרטן במח העצם או בזרם הדם). צורת האבחון משתנה על פי סוג הגידול. על פי רוב, גידולים בהם נימושה מסה או מזוהה מסה באמצעי הדמייה (רנטגן או אולטרסאונד), דרך האבחון העיקרית הינה דגימה באמצעות מחט ויצירת משטח ציטולוגי מהתאים הנדגמים. סוגי סרטן מסויימים יהיו ניתנים לזיהוי בבדיקות דם. לעיתים, ניתן יהיה לראות רק סימנים קלינים כלליים (כדוגמאת חום, דיכאון ו/או חוסר תיאבון).
על פי רוב ברגע שעולים הסימנים של גידול סרטני יש לבצע המשך אבחון לזיהוי האם הגידול הסרטני שלח גרורות (תאי גידול הנושרים מהגידול ויוצרים שלוחה נוספת שלו, על פי רוב זורמים עם זרם הדם לריאות או עם זרימת הלימפה לקשרי הלימפה).
כיצד ניתן לטפל בבעל חיים הסובל מסרטן?
כמו בבני אדם, באופן כללי קיימות 3 אופציות טיפוליות אשר היעילות של כל אחת מהן משתנה בהתאם לסוג הגידול. האופציה הראשונה היא הסרה כירורגית – במידה וקיימת מסה עיקרית וללא גרורות. ההנחיות הכירורגיות משתנות בין גידול לגידול. אופציה שנייה הינה הקרנות – טיפול הנועד ליצור מוטציות בתאים מתחלקים (שכן תאי הגידול מתחלקים ביתר, ומוטציות נוספות בהם יכולות להביא למותם). אופציית הטיפול השלישית היא כימותרפיה. כימותרפיה בבעלי חיים שונה בתכליתה מבבני אדם. בבעלי החיים מטרת הטיפול הכימותרפי אינה לחסל לחלוטין את הגידול, אלא להביא לשיפור קליני בתסמיניו. לכן, אותן תופעות הלוואי הידועות לנו מהטיפול ההומני בכימותרפיה אינן צפויות כלל בטיפול בבעלי חיים. להפך, אנו מעוניינים שבעל החיים ירגיש טוב יותר ובמידה ולא נראה שיפור נשנה את הטיפול הכימותרפי לאחר.
לסיכום, סרטן היא מחלה ארורה. אם בעל החיים שלכם לוקה בסרטן אנו ממליצים להישמע להוראות הוטרינר המטפל, אשר ינסה להביא לשיפור בתסמיניו ולאפשר לבעל החיים חיים ארוכים ונוחים ככל הניתן.
רפואה שלמה!
אודות המחבר
